חמשת החכמים שהלכו לאיבוד ביער – מילה של לודמילה

חמשת החכמים שהלכו לאיבוד ביער.

הראשון אמר: "אני אלך שמאלה- ככה אומרת האינטואיציה שלי".
השני אמר: "אלך ימינה – לא סתם אומרים שמילה "ימין" באה מהמילה "צדק".
השלישי אמר: " אני אלך אחורה- באנו משם, זאת אומרת, אני בטוח אצא מהיער.
הרביעי אמר: "אני אלך קדימה – צריך להמשיך הלאה, היער בוודאות יגמר, ויפתח משהו חדש".
החמישי אמר: "אינכם צודקים כולכם. ישנה שיטה יותר טובה. תמתינו לי כאן". הוא מצא עץ הכי גבוה וטיפס אליו. כל עוד הוא טיפס, כולם התפזרו- כל אחד לכיוון שלו.

מלמעלה הוא ראה, לאן צריך ללכת, בכדי לצאת במהירות מהיער. כעת הוא אפילו יכול היה להגיד באיזה תור יגיע כול אחד מהחכמים עד לקצה היער. הוא טיפס יותר גבוה  ויכול לראות את הדרך הכי קצרה.  הוא "דילג" מעל הבעיה ופתר את המשימה בדרך הכי טובה! הוא ידע שעשה הכל בשיטה הכי טובה והאחרים, לא. הם היו עקשנים, ולא שמעו בקולו. הוא היה החכם האמיתי.  

אך כל זה לא הכל – מפני ש… הוא טעה. כולם נהגו באופן נכון.

מי שהלך שמאלה , הגיע לשיא היער. הוא נאלץ  להרעיב את עצמו  ולהילחם עם חיות פרא. אך הוא למד לשרוד ביער, להיות חלק ממנו וללמד את האחרים כיצד לעשות זאת.

מי שהלך ימינה, פגש שודדים. הם גנבו ממנו הכול והכריחו  לשדוד ביחד איתם. אך בהדרגה הוא האיר בתוך השודדים את מה שהם שכחו- אנושיות וחמלה.  חלק מהם התחרטו כל כך חזק, שלאחר מותם בעצמם נהיו חכמים.

מי שהלך אחורה, סלל שביל, שבהדרגה הפך לדרך  עבור כול מי שרצה ליהנות מהיער ללא חשש ללכת לאיבוד.

מי שהלך קדימה נהיה מגלה דרך. הוא ביקר במקומות שאף אחד לא היה עד כה, גילה עבור האנשים את האפשרויות המופלאות, צמחי מרפא נדירים וחיות יפות.

ומי שטיפס על העץ, הוא נהיה המומחה למציאת דרכי קיצור. אליו פנה כל מי שרצה לפתור במהירות את בעיותיו –  אפילו אם זה לא יביא להתפתחות.

כל אחד מחמשת החכמים ביצע את יעדו:
לדעת לעלות למעלה ולראות את דרך הקיצור.
לדעת לאפשר לאחרים ללכת בדרך שלהם.
לדעת להכיר בכל אחד חכם- כל דרך חשובה וראויה לכבוד.

וחשוב מכך… לדעת להציץ מעבר לסוף –  שם תמיד יש המשך.

ממני, שלכם
מילה של לודמילה